לאבד את אליס

לא חושב שאליס קיבלה זאת ככה בגלל מה שעשתה…אלא לדעתי התכוונו להראות בסדרה -את “הג’וק” שיש לאנשים מהתעשייה, עד כמה הם מוכנים ללכת רחוק בשביל ההכרה/תהילה/ובמקרה שלה-החזרה לאור הזרקורים, ועד כמה זה במחיר של המשפחה והזוגיות שלה. יפה לראות סדרה שבמרכזה מערכת יחסים בין במאית בוגרת לתסריטאית צעירה, שמעצם עיסוקן ביצירה הן יודעות לנסח היטב את התמות של הסדרה. אף שתיק העיתונות, כאמור, העלה את פאוסט שמכר את נשמתו לשטן כמקור השראה, האסוציאציה היותר מיידית שעלתה בי היא לסרט הקלאסי “הכל אודות חווה”, שבו שחקנית צעירה ומניפולטיבית שואפת לתפוס את מקומה של כוכבת וותיקה, על הבמה ובחיי בעלה.

הסדרה החדשה של סיגל אבין בכיכובם של איילת זורר, ליהי קורנובסקי וגל תורן בהפקת דורי מדיה דרסט, כוללת שמונה פרקים ומשלבת אלמנטים של מותחן פסיכולוגי ופילם-נואר. העלילה שואבת השראה מסיפורו המיתולוגי של פאוסט ועוקבת אחר אליס, במאית קולנוע בת 48 שזכתה להצלחה בעברה ואולם כעת חייה מסתכמים בעיקר בטיפוח חיי משפחה. יום אחד היא פוגשת בסופי, פאם-פטאל יפהפייה ותסריטאית מבריקה. בהדרגה מפתחת אליס אובססיה כלפי הכישרון, הנעורים והמיניות המתפרצת של סופי, ומכניסה אותה אל תוך חייה המקצועיים, המשפחתיים והזוגיים. במה שנראה כבחירה מודעת, נשאבת אליס אל עולמה האפל וההרסני של סופי, וככל שהעלילה מתקדמת ומתפתלת כבר לא ברור מי חדרה לחייה של מי, מי לוקחת ומי נותנת ומי תוביל את מי אל הסוף הפטאלי.

כמה פרקים יש בסדרה “אחיות”? ואיך אפשר לצפות בהם?

גיוסה לצה”ל נעשה במסגרת העתודה האקדמית ותחילת שירותה נדחתה עד לאחר שהשלימה לימודי הנדסת אווירונאוטיקה בטכניון. אליס ביקשה להתנדב לקורס טיס, ובקשתה סורבה לנוכח הוראות הפיקוד העליון שחלו בצה”ל, ולפיהן אין לשבץ נשים במקצועות הלחימה. במהלך כל שנות עבודתי במשרד המשפטים ובמערכת המשפטית הציבורית נחשפתי לנשים חזקות ומרשימות שכיהנו בתפקידים בכירים ומובילים. החל במנהלת מחלקת הבג”צים, המשך בפרקליטת מדינה, שופטות ונשיאות בבית המשפט העליון, בעמיתות לעבודה, פרקליטות ומשפטניות בייעוץ וחקיקה וכלה כאמור במנכ”לית ובשרה העומדות היום בראש המשרד. נתקלתי בלא מעט משפטניות מבריקות, שייצגו את המדינה בכנסת ובבתי המשפט בהליכים מורכבים ועקרוניים, ובתוך כך ייצגו גם את מערכת הביטחון על זרועותיה השונות. בן זוגגלעד לונדובסקימספר צאצאים1 פרסים והוקרהפרס אופיר לשנת 2003, פרס האקדמיה לטלוויזיה לשנת 2006 ולשנת 2013פרופיל ב-IMDb איילת זוּרר (נולדה ב-28 ביוני 1969) היא שחקנית ודוגמנית ישראלית, בעלת קריירה בינלאומית.

ראו פסקה 18 לפסק דינה של כב’ השופטת שטרסברג-כהן, המתייחס לפסק דינה של כב’ השופטת דורנר. זורר נשואה לגלעד לונדובסקי, מדריך גלישה שהכירה במהלך חופשה, ואם לבן. בשנת 2018 יצא לאור בהוצאת “ידיעות ספרים” ספרה “מעכשיו…” אותו כתבה ואיירה. ב-2016 שיחקה בגרסה מחודשת לסרט האמריקאי “בן חור” בתור אמו של גיבור הסרט, בבימויו של טימור בקממבטוב, ובכיכובם של ג’ק יוסטון, טובי קבל ומורגן פרימן. לאחר שירותה בצה”ל בלהקת פיקוד צפון, החלה ללמוד משחק בבית הספר למשחק של יורם לוינשטיין. בתום לימודיה עברה לגור בניו יורק, ולמדה בה משחק גם ב-New Actors Workshop School.

מרוב ש”לאבד את אליס” קיצונית, התוצאה היא חוויה צפייה מעיקה ומתישה

עסקת ההפקה המשותפת של הסדרה נעשתה על ידי דורי מדיה בסיוע אדם ברקוביץ׳. לגבי “הג’וק” שדיברת עליו, מענין, לא חשבתי על זה ככה, אבל מניחה שזה יותר הגיוני. למרות שמערכת היחסים שלה עם דויד אכן הייתה לי משונה לאורך כל הסדרה. היה איזה קטע שסופי שאלה או אמרה לה משהו בסגנון של אני יודעת שאת מפנטזת על השכן אבל לא מעזה לממש את הפנטזיה ואני כזה מה קשור השכן? האם סופי סתם לוחצת לה על כפתורים או שזה כאילו משהו שהיינו אמורים להבין מהסאב טקסט של השיחות שלה איתו?

כאילו עד שראיתי את הסרט הזה, בכלל לא דמיינתי שאישה יכולה להתנהג ככה. כן, לא, אני יודעת שזאת את, אני עוקבת אחרייך כבר שנים.

צפייה ישירה

גם כאשר עסקינן בשונות רלוונטית יש להידרש לאפשרות לנטרל את אותה שונות, שאחרת עיקרון השוויון יהא מס שפתיים בלבד. כך למשל, אם לתפקיד מסוים נדרשת הגעה באמצעות מדרגות, ניתן לאמר כי קיימת שונות רלוונטית בין מי שמתנייד באמצעות כסא גלגלים בגין היותו נכה לבין מי שהולך על שתי רגליו ויכול לעלות את אותן מדרגות לצורך הגעה למקום. משכך, ואף אם מדובר בשונות רלוונטית, הרי שקיימת חובה לנטרל אותה, כדי להבטיח הגשמתו של עיקרון השוויון. שטרסברג-כהן מוסיפה עוד כי הצבא לא עמד במבחן הוודאות הקרובה הנדרש באיזון האנכי שבין בטחון המדינה לבין עקרון השוויון.

למעשה, “לאבד את אליס” היתה הופכת לסדרת השנה אם היתה קצת פחות רצינית, איטית, מחושבת ומסותתת, וקצת יותר מהנה. קצת פחות “זרים ברכבת” וקצת יותר “להרוג את איב” או “בשבילי אתם מתים”, שנוצרו על ידי נשים ועוסקות שתיהן בדינמיקות מאוד לא בריאות בין שתי גיבורות בלי להזניח את הפן ההומוריסטי של החיים. האלמנטים האלה – רכבות, תסריט פרוורטי שנכנס בכל מי שקורא אותו כמו דיבוק, הופעות מפתיעות של דמות זרה מחוץ לחלון הבית – מחריגים את “אליס” בנוף הטלוויזיוני המקומי. זו אינה סדרת דרמה, אלא מותחן פסיכולוגי, וככזה הוא נשען מאוד על האווירה ששוררת בו, ועל הכלים הקולנועיים שיוצרים את האווירה הזו. רוצה לומר, מדובר בחתיכת שואו – תצוגת תכלית של סיגל אבין (שיצרה בין השאר את “בלתי הפיך” ו”טלנובלה בע”מ”) ושל הצוות שעבד איתה, שניסו יחד ליצור שילוב מקומי בין “הכל אודות חוה” ו”ורטיגו”. אלא, שלצד כברת הדרך המשמעותית שכבר נעשתה, ולצד חוויתי האישית והסובייקטיבית בחממה של משרד המשפטים, אני יודעת היטב שיש עוד לאן לשאוף ושלא נאמרה עדיין המילה האחרונה בהקשר של קידום מעמדן של נשים בישראל.

המלצות צפייה

את התסריט הראשון שלה היא כתבה כנראה מתוך שינה, וכבר עטה עליו חברת הפקה ולוהקו אליו מיטב השחקנים. אחד מהשחקנים האלה הוא בעלה של אליס, דוד (גל תורן בתפקיד מוצלח, שכנראה הגיע אליו לאחר שהתגורר בחדר כושר בחצי השנה שקדמה לו). כשסופי, שאין להכחיש שיש בה משהו פסיכוטי, מצטרפת לדוד ואליס, נוצר משולש רומנטי שמערער את שגרת החיים של שניהם. הפרק הראשון של “לאבד את אליס” פותח את התיאבון להמשך, ובפחות משעה, מצליח לסחרר את הצופים ולגרום להם לחיות בתחושה פליאה ממכרת מהפריים הראשון.

ושרירי הבטן הראויים לציון שלו), אבל כשרק הכירו היה ברור שאליס היא הטאלנט – והוא הנלווה. במהלך נסיעת רכבת כחולה אך שגרתית, פונה אל אליס מעריצה נלהבת/קולנוענית צעירה בשם סופי (ליהי קורנובסקי), שכתבה תסריט מבריק ופרוורטי שמעורר עניין רב בתעשייה. סופי כבר השיגה את הסכמתו העקרונית של דוד להשתתף בסרט הביכורים שלה, והיא סוחפת גם את אליס אל תוך חייה ויצירתה, ומשכנעת אותה לביים את הסרט ולזכות בקאמבק האמנותי שמגיע לה.

Sdarot Dev – דומיין חדש לאתר סדרות טי וי

בדיקתם בכל הנוגע לשילוב נשים כטייסות בחיל האוויר הובילה אותם למסקנה כי בפועל לא נעשה שינוי משמעותי ועמוק במערכת, ודאי לא כזה המאפשר קליטה אמיתית ומהותית של נשים כטייסות בצבא. “לאבד את אליס” היא בבירור סדרה מושקעת, מעין סדרת דגל. מותחן ארוטי-פסיכולוגי עם צילום יפהפה, פסקול מוקפד, קאסט מובחר – איילת זורר, גל תורן וליהי קורונובסקי בתפקידים הראשיים, שי אביבי ויוסי מרשק בתפקידי משנה. יש בה משהו מאוד אמריקני, גם הנושא שלו מרתק – קנאה אובססיבית של אישה בשנות הארבעים המאוחרות של חייה בבחורה צעירה, שהיא חוששת שעלולה לתפוס את מקומה.

לטעמו, דברים אלה נטענו על סמך השערות והערכות ולא על נתונים מבוססים. מצא המשיך וקבע עוד כי השוני בין נשים לגברים כפי שבא לידי ביטוי בחוק שירות בטחון, איננו רלוונטי לנושא גיוסן לצבא והצבא אף לא טען כי נשים אינן כשירות לשירות כטייסות. השופט מצא ציטט את פרופ’ אהרון ברק וקבע, כי העובדה שלגיוס נשים כטייסות יש עלות מבחינת הצבא אינה יכולה לשמש נימוק להימנעות מגיוסן שכן “זכויות אדם עולות כסף” ועל המדינה מוטלת החובה לשאת בעלות זו כדי להבטיח הגשמתו של עקרון השוויון. לא אתיימר להידרש למכלול ההיבטים הנוגעים למעמדן המשפטי והחברתי של נשים בישראל ולפערים שוודאי קיימים עדיין בין גברים לבין נשים בשוק העבודה ובחברה בכלל. בדבריי הבאים אבקש לבצע קריאה מחודשת בפסק דינו של בית המשפט העליון בבג”ץ אליס מילר, קצת יותר משני עשורים לאחר שניתן, לנסות להבין את חשיבותו ואת מידת ההשפעה שהייתה לו ולשתף במספר מחשבות על דברים שנכתבו בגדרו, על מה שיש ועל מה שאין בו. ביוני 2013 עלתה הסדרה הישראלית “שטיסל” בלוויין, שם מגלמת זורר את האלמנה אלישבע רוטשטיין.

מיידלע כבר לא סורגת: הרהורים על פרשת אליס מילר – מיכל צוק-שפיר

וול, עשיתי מרתון כל 7 הפרקים ששודרו עד כה ואני מופתע שאין הייפ סביבה (או שפספסתי, אני חייב לחפש ביקורות). אין לשלוח תגובות הכוללות מידע המפר אתתנאי השימוש של Ynet לרבות דברי הסתה, דיבה וסגנון החורג מהטעם הטוב. אבל אז לפעמים אחרי תקופה פתאום מגיע היום שאת מודדת את אחד מהדברים ההזויים האלה שקנית פעם ופתאום את מגלה שזה בעצם קצת כן את. הייתה לי תקופה שהייתי מביאה הביתה בחורים רק כדי לשחזר את הסצנה של הפסטה.

העניין הוא, שאני אוהבת חדרי בריחה, ובתוך כך – אוהבת את “לאבד את אליס”. מנת המתח השבועית שלי מגיעה בנתחים של 45 דקות, וכשהיא מהווה תמהיל של דמויות מרתקות, ליהוק מבריק וסיפור ייחודי – אני מוכנה לסכן את הלב הרגיש שלי בשבילה. יש לציין ש”לאבד את אליס” נבחרה להתחרות בפסטיבל הטלוויזיה הבינלאומי “Canneseries” (שהיה אמור להתרחש במרץ, אך נדחה לאוקטובר), לצד “הקבר” של עומרי גבעון.

חם באתר

לפני ארבע שנים געש עולם הפרסום כשחברת האופנה “גולברי” פיטרה באמצע החוזה את הפרזנטורית שלה, איילת זורר, בטענה ש”המראה החיצוני של זורר השתנה לרעה”. את המקום של זורר תפסה הדוגמנית אסתי גינזבורג הצעירה ממנה בשני עשורים, תמורת שכר גבוה פי ארבעה. העניין הגיע לכדי תביעה של זורר והסתיים בפשרה כספית, ובמקביל עורר את זעמן של נשים ברחבי הרשת. ברורה וכואבת לי הבעייתיות שבלומר לסדרה בהובלת נשים “למה את לא מחייכת”, לכן אנסה לחדד ולנמק. הדרישה להקליל הועלתה כי טלוויזיה היברידית, שמשלבת גבוה ונמוך, רציני ומצחיק, היא טלוויזיה טובה ועשירה יותר.

• לא רק זאת, אלא שמבקרי קולנוע שהעזו לבקר סרט שלא צפו בו עד כותרות הסיום, הואשמו בחוסר מקצועיות ואף איבדו את עבודתם.
• בגישה זו לא התייחסו השופטים לשינוי המשמעותי הארגוני והיסודי שיכול ויידרש בצבא לצורך קליטה אמיתית של נשים בארגון, במובן עליו מדובר במאמרם של צור ורז.
• השבוע עלתה ב-HOT הסדרה החדשה “לאבד את אליס”, בכיכובה של זורר, ובה היא מגלמת, ובכן, אישה בת 48, תסריטאית ובמאית קולנוע בעברה, שמפתחת מעין אובססיה כלפי סופי, תסריטאית צעירה ומבריקה.
• דווקא בימים אלה, כאשר המחלוקת הציבורית על גיוס נשים לתפקידים שונים בצבא שבה ומתעוררת ואף ביתר שאת, נראה כי הנושאים שנדונו בפסק דין אליס מילר שבים להיות רלוונטיים.

באותה שנה השתתפה גם בסרט הישראלי “רק כלבים רצים חופשי” שכתב אסי דיין וביים ארנון צדוק, ובשני סרטים אמריקאים, “סיכוי קלוש” ו”שמונה צדדים לאמת”, בו שיחקה לצידם של מת’יו פוקס ודניס קווייד. אני זוכרת שחשבתי שזה היה ממש משונה שהוא אמר לה את זה בהתחלה וזה הרגיש כאילו היא רואה את זה כסוג של הטרדה ולא כפלירטוט בלתי מזיק. אולי בגלל זה לא הבנתי באיזה קטע היא התפשטה שם ליד החלון. לגבי אליס וזה שהיא רואה את סופי כגרסא צעירה שמתגעגעת אליה- יש בזה משהו מעניין החשיבה שהעלית. חוץ מאיילת זורר לא הכרתי אף אחד מהשחקנים אז אין לי למה להשוות.

אינדקס סיקורים >> לאבד את אליס – עונה 1

כשלעצמי, בין אם מתוך חוויתי האישית בחממה של משרד המשפטים ואולי מתוך אמונה באתוס על חיל האוויר המצוין שלנו, קשה לי מאוד לטלטל את הספינה (או את המטוס) ולחשוב אילו שינויים אפשריים נדרשים על מנת להגיע לאותו שינוי מיוחל. אין בידי התשובה לאותן שאלות גדולות גם אם הדיון בהן מעניין וחשוב. במילים אחרות, כדי לקיים דיון אמיתי בשאלת שילובן של נשים כטייסות בחיל האוויר, מחובתו של חיל האוויר לבדוק את תרומתן הייחודית הפוטנציאלית של נשים, מבלי שאלו תידרשנה להתאים עצמן לחיל במתכונתו הנוכחית. לשם כך נדרשת בחינה מחדש של תפיסות היסוד אודות מה נדרש כדי להיות טייס מצוין, או חיל אוויר מצוין, ואילו יתרונות יכולות נשים להביא אתן לתוך תפיסות מחודשות אלו.