אקס מן הפניקס האפלה

הסכנה המגולמת בכוחות של הפניקס מדרדרת את היחסים היחסית טובים בין הממשל האמריקני למוטנטים. מכאן קצרה הדרך לחזרתו של אריך לנשר “מגנטו” (מייקל פסבנדר) ששוב ניסה למצוא לעצמו חיים שלווים שירחיקו אותו ממלחמה בבני אדם ומוטנטים. “סדרת הסרטים של אקס מן היתה אחת מסדרות הסרטים האהובות…”

עם זאת, נראה שכוחה אינו גדול כפי שקיוותה, שכן המסע הבין-גלקטי משאיר אותה כמעט סחוטה לחלוטין. כדי להתאושש, הפניקס האפלה שואבת את האנרגיה של כוכב שלידה, וגורמת לסופרנובה שהורגת את כל אוכלוסיית כוכב הלכת היחיד של הכוכב. ספינת חלל של אימפריית השי’אר מחלה לתקוף אותה כדי למנוע השמדת כוכבים נוספים. הפניקס האפלה משמידה את ספינת החלל בקלות, אך לא לפני שהם מדווחים עליה לקיסרית השי’אר לילינדרה. מועצה גלקטית מתאספת, הכוללת את אימפריות הקרי והסקראל, ומחליטה שהפניקס האפלה מהווה איום אף יותר חמור מגלקטוס, ויש להשמידה. לעיתים נוהגים לחלק את קשת הסיפור לשני חלקים – סאגת הפניקס, בה ג’ין מקבלת את כוח הפניקס ומתקנת את קריסטל מקראן, וסאגת הפניקס האפלה, העוסקת בהשחתת נשמתה של ג’ין ונפילתה.

הסרט האחרון בסדרת “אקס מן” מאכזב, ואפילו סופי טרנר מ”משחקי הכס” לא מצליחה להציל אותו

זו גם אחת הסיבות שהסרטים הצדדיים שהזכרת זוכים, לדעתי, לשבחים מוגזמים – הרף כל-כך נמוך בגלל סרטי האנסמבל האחרונים. כשמבקרים/״האינטרנט״ כותבים אקס-מן, בדרך כלל הם מתכוונים אך ורק אל ״ההתחלה״, ״העתיד שהיה״, ״אפוקליפסה״ ועכשיו גם ״הפניקס האפלה״. הסיפור מסתיים בסצנה עם אואטו הצופה, שמעיר כי “ג’ין גריי יכלה להמשיך לחיות כאלה, אבל היה לה יותר חשוב שהיא תמות כבת אנוש.”

• לסיכום, אף על פי שהדעות ביציאה מאולם הקולנוע היו חלוקות למדי, אפשר להגיד שהסרט האחרון ביקום האקס-מן היה לא רע בכלל.
• כשהיא מרגישה חרטה, ג’ין מבקשת מווק לקחת את הכוח ממנה; עם זאת, מתברר מהר מאוד כי התהליך יהרוג אותה.
• בלטה בעייפותה ג׳ניפר לורנס, שבראיונות עבר הצהירה שפחות או יותר נמאס לה לשחק את מיסטיק, וזה היה ניכר.

עבור סרט שעומד בפני עצמו הוא טוב, עבור סרט שסוגר את הפרנצ׳ייז דיי בינוני. “הפניקס האפלה” מנסה לחזור למימדים אנושיים, ולספר על צעירה יתומה שנחרדת לגלות שאביה נטש אותה, ושפרופסור אקס שירש את מקומו בחייה (ג’יימס מק’אבוי) שיקר לה, והיא מתקשה להתמודד עם התחושות הקשות שזה מעורר בה. אבל אי אפשר כי היא יותר מדי חזקה, וחוץ מזה אנחנו אמורים לאהוב אותה. העובדה שאת הצעירה שהתמלאה באש מגלמת סופי טרנר, הידועה בעיקר כסנסה סטארק מ”משחקי הכס”, מעוררת הדים למהפך הידוע לשמצה של דאינריז. הגרסה החדשה לדמות של ג’ין גריי (בגילומה הלא מזהיר של סופי טרנר) הופיעה לראשונה כדמות משנה רק בסרט הקודם של הסדרה (“אפוקליפסה”), ומערכת היחסים שהייתה לה עד כה עם סאמרס לא כללה יותר מגישושים עוקצניים. כעת, ללא כל השקעה רגשית קודמת של הצופים בקשר, אין סיכוי שיהיה תוקף לעוצמת הרגשות הנדרשת בין שתי הדמויות.

“אקס-מן: הפניקס האפלה”, סקירה

כי כן, גם המוטנטים של אקסבייר שייכים למארוול, אך זכויות העיבוד הקולנועי שלהם שייכות לפוקס, ולא לדיסני, לפחות עד השלמת המיזוג בין שתי ענקיות התקשורת. לקנה המידה הקוסמי של הסאגה יש גילום עלוב למדי בסרט. ג’סיקה צ’סטיין היא ווק, מנהיגה של גזע החייזרי (משני צורה, בעלי כוח ומהירות על אנושיים) שאמור להדהד, באופן מעורפל ולא מתחייב, את גזע ה”שי’אר” מהקומיקס. ווק מובילה משלחת חייזרים לכדור הארץ במטרה לנסות להשתלט על כוחות הפניקס ואם הדבר לא יתאפשר – להרוג אותה.

עכשיו שהמותג חזר לידיים של מארוול, דרך המיזוג של דיסני ופוקס, מעניין יהיה לראות אילו סיפורי אקס-מן חדשים נקבל בשנים הקרובות. תחיל מזה שמדובר בסרט שסוגר פרנצ׳ייז קולנועי של כמעט 20 שנה שזה הישג דיי מדהים. בגדול מדובר בסרט טוב שמעריצי הסרטים יהנו ממנו אבל מעריצי הקומיקס והסדרה המצויירת ככל הנראה יתאכזבו. גם מאחר וכל הסרטים של האקסמן הצעירים הם prequells ולא ריבוט היו שם לא מעט קטעים שעיצבנו והיו חסר קונסיסטנטיות לסרטי ההמשך. אז הוא לא הסרט הכי טוב בסדרה החדשה אבל הוא לא אפי כפי שמגיע לסאגת הפיניקס להיות וזה חבל. האפקטים מרשימים, המוזיקה נהדרת, מקאבוי וופאסנבדר מצויינים וג׳סיקה צ׳סטיין, על אף שהיא משחקת דמות נבל גנרית, מצויינת בתפקידה.

ג’ין גריי והפניקס כישויות נפרדות[עריכת קוד מקור | עריכה]

פוקס הביעו רצון לעשות את ההמשך של “אפוקליפסה” בהתבסס על “סאגת הפניקס האפלה” כעיבוד חדש, וקינברג נשכר לשוב ולכתוב את התסריט גם לזה. הוא ציין כי העלילה תתרחש בשנות ה-90,, ואף על פי תום חוזיהם של מק’אבוי, פסבנדר, לורנס והולט בטרם שנעשה עימם משא ומתן כלשהו לחידושו הוא הכליל אותם בתסריטו. אולם נראה שפוקס תזכה לשיר את שירת הברבור שלה עם הפרנצ’ייז הקיים. הקרנות המבחן החדשות של “הפניקס האפלה” זכו לביקורות טובות בהרבה מאלה של השנה שעברה, והטריילרים החדשים עוררו גם הם עניין חיובי רב בקרב המעריצים. ממה שניתן להבין, “הפניקס האפלה” אכן יהווה תמונת מראה ל”אקס מן 3″ המקולל, אך נראה שהוא הפיק מספר לקחים, והוא נראה, כמאמר הקלישאה, אפל ובוגר יותר מקודמיו. “הפניקס האפלה” מיועד להיות הסרט האחרון בסדרת הסרטים, ועל פי העדויות של מי שכבר צפו בו, הוא מציע סוף – גם אם לא סוף מספק במיוחד – לסאגה הקולנועית, ונראה שכולם מסכימים שהגיע הזמן.

דדפול ולוגן, או שאר סרטי הסולו של וולברין לצורך העניין, אינם נחשבים קאנון אלא נספחים לסאגת אקס-מן המרכזית. כל זכויות היוצרים והקניין הרוחני המופיעים באתר זה לרבות התוכנה, בסיס הנתונים, הטקסטים, התיאורים, עיצוב האתר, הקבצים הגרפיים, התמונות, וכל חומר אחר הכלולים בו, אם לא נאמר מפורשות אחרת, שמורים לגיקלואיד בלבד. סרט מאכזב, לא באתי עם יותר מידי ציפיות אבל מתברר שגם מה שציפיתי היה יותר מידי, הדמויות לא משכנעות, יש שם דיאלוגים פשוט טיפשיים שצורמים לאוזניים, הכל על מנת לשרת את הרעיון של הסרט ותלוש לגמרי מהדמות מיסטיק חברה טובה?

ארכיון סרטים

לאחר שכוך האירועים, בית הספר של אקסבייר משנה שמו ל”בית הספר ג’ין גריי לילדים מחוננים” כאשר האנק מתמנה למנהל בעוד אקסבייר פורש אחרי עשורים של לחימה למען זכויות המוטנטים. כשהוא יושב בפריז ומתחרה עם עצמו במשחק שח, מצטרף אליו אריק לנשר שיושב לשחק איתו. לאחר שנודע להם על תוכניתו של אריק להרוג את ג’ין, מתמודדים האקס-מן עם החבורה שלו בניו-יורק. כאשר הם נלחמים, אריק מצליח לחדור לבניין ולהתעמת עם ג’ין אך הוא לא מצליח להשתלט עליה בשל יכולותיה המוגברות.

לדוקטור אקס יש כמה רגעים לא רעים של אגו מנופח כשהוא זוכה לחיבוק מהממשל, אבל מגנטו חמור סבר כתמיד (מייקל פאסבנדר המשועמם מגיש הופעה מונוטונית). טרנר נראית נהדר, והיא משתדלת, אבל היא בעיקר סובלת, והרגע שבו היא סוף סוף יודעת מה לעשות מעורר דז’ה וו לרגע דומה שראינו ממש לא מזמן בסרט אחר. בכלל, כל הסרט – מתאונת הדרכים בתחילתו ועד המשפט על רגשות בסופו – נראה ונשמע כחיקוי דהוי של דברים שראינו לא מזמן. שלא כמו סדרת הנוקמים שהסתיימה בתרועה גדולה, סדרת אקס-מן התפוגגה לנו מול העיניים, וסרט הסיום הוא הסרח העודף. אבל מכול בחינה ‘הפיניקס האפלה’ הוא, המממ, לא סרט טוב. ראשית כול, למרות הקאסט המאוד מרשים, אף אחד מהשחקנים בסרט לא נראה שהוא רוצה להשתתף בסרט הזה.

“המוטאנטים החדשים” ו”הפניקס האפילה” נדחים שוב

הבעיה היא לא שהסרט נכשל, אלא שקשה להבין איך קינברג, שהצהיר בראיונות על אהבתו העמוקה לסאגת הפניקס, לא ראה כיצד הוא מתעלם מאספקטים שבלעדיהם אין טעם לעשות את העיבוד. על רקע הצעדים האלה – ובכל זאת, מדובר בשני סרטים עתירי תקציב וכוכבים, שרק עולים לאולפנים כסף בכל דקה בה הם לא מוקרנים בקולנוע – עלתה הסברה שפוקס תהרוג סופית את מותג “אקס מן” וכלל לא תפיץ אותם. הסברה הזו התעצמה הודות למיזוג בין פוקס ודיסני, בעסקת ענק שמתבשלת כבר מספר חודשים. מעריצים ומומחי קולנוע רבים האמינו שדיסני, שהיא בעלת השליטה בחלק נרחב ממותגי הקומיקס של מארוול, יעדיפו לספוג את ההפסד שבאי הפצת “הפניקס האפלה” ו”המוטנטים החדשים”, ויקימו על חורבותיהם קבוצות אקס מן חדשות.

מדובר בתפקיד לא קל, על אחת כמה וכמה לצידם של אנשים מוכשרים כמו ג׳יימס מקאבוי (פרופסור אקסבייר) מייקל פסבנדר (מגנטו) וג׳סיקה צ׳סטיין בתפקיד חייזר מוזר. גם הקאסט הנוסף, שכלל את טיי שריידן כסייקלופס, אלכסנדרה שיפ כסטורם וקודי סמית מקפי בתור נייטקרולר, עשה עבודת משחק מצויינת. סופי טרנר מצליחה להפיח חיים בדמות שבסדרת הסרטים הנוכחית הייתה משנית. היא מציגה את הקונפליקט שנוצר בה בין הרצון לרסן את כוחותיה כדי להפסיק לפגוע באנשים, לפעמים בצורה קשה מאוד, לבין הדחף לקרוע לחתיכות כל מה שעלול לאיים עליה. גם המסע לחשיפת העבר המשפחתי שלה מצליח להיות רגשי ואינטלגנטי בנקודות מסויימות.

הנצפים ביותר

היא הייתה צבעונית, היא הייתה מצחיקה, היא הייתה קודרת, היא הייתה רגישה והיא תמיד הייתה מסעירה ומעניינת. כשגריי מתחילה לגלות מה שהוסתר ממנה היא מתרחקת ממשפחת המוטנטים, ובכללם מ”סייקלופס” (טיי דרידן) אהובה. חרף כוונותיה הטובות של רייבן דארקהולם “מיסטיק” (ג’ניפר לורנס) הזעם של גריי אינו נשלט ומוביל לעימות עם שאר האקס-מנים שתוצאותיו אמורות להיחוות כשוברות לב (הן לא).

אלא ש”הפניקס” בהקשר הזה “הולך דרך התנועות”, כמאמר האמריקאים. אבל זה עוד כלום לעומת הטיפול בתמה המרכזית, קרי הגיבורה ועוצמותיה, שלא לומר העצמותיה. נתחיל מזה שמדובר בסרט שסוגר פרנצ׳ייז קולנועי של כמעט 20 שנה שזה הישג דיי מדהים. סופי טרנר, הלוא היא סאנסה סטארק ב”משחקי הכס”, תככב בסרט בדמותה של ג’יין טרנר, מוטנטית המפתחת כוחות בלתי ניתנים להכנעה ויצר הרסני המאיים לפרק מן היסוד את להקת הX-מן, אלא אם הם ימצאו את הדרך הנכונה לעצור אותה. כמיטב המסורת, מככבים בסרט ג’יימס מק’אבוי, מייקל פאסבנדר, ג’ניפר לורנס, ג’סיקה צ’סטיין ועוד רבים ורבות – נבחרת כוכבים איכותית ואמיתית.

סרטוני ביקורות מהרשת:

תוכלו גם להירשם לעדכונים מאיתנו דרך ערוץ האינסטגרם הרשמי, עמוד החדשות של גוגל או בעמוד הפייסבוק. עכשיו, עם פרץ הכוח החדש שהיא קיבלה, היא מאבדת שליטה לא רק על הכוחות שלה, אלא גם על הרגשות שלה – ולכל התפרצות זעם יש השלכות הרות גורל, שמסכנות את חבריה, ואת המרקם העדין של היחסים בין בני האדם ה”רגילים” למוטאנטים. אבל לגבי מה מוגדר כאקס-מן בקולנוע, אולי כאן המקור לבלבול ולתסכול שבתגובה שלך. בגלל זה תמוה הגישה הכללית שרווחת בימים אלו ויוצאת מנקודת הנחה שכולם מסכימים שאקס-מן כבר סרח שלא מפיק מרגליות.

ב-1975, ג’ין גריי בת השמונה חווה פרץ בלתי נשלט בכוחות הטלקינזיס שלה במהלך נסיעה משפחתית, מה שמוביל לתאונת דרכים שהורגת את הוריה בעוד היא נותרת ללא פגע. זמן קצר לאחר מכן, פרופסור צ’ארלס אקסבייר לוקח אותה לבית הספר אקסבייר לצעירים מחוננים, שם הוא נכנס לראשה וחוסם נפשית את התאונה מזיכרונותיה ומסייע לה לחדד את יכולותיה. השחקנית ג’סיקה צ’סטיין המשחקת את הנבלית בסרט עושה עבודה מעולה עם כל כך מעט שניתן לה ועל כך בהחלט צריך לתת לה קדיט. השנה היא 1992, ומערכת היחסים בין בני האדם למוטאנטים הגיעה לשיא חסר תקדים. האקס-מן מוכרים כגיבורים גלובאליים, ולצ’ארלס אקסבייר, מנהיגם, יש קו טלפון ישיר ודו כיווני אל הבית הלבן. כאשר קבוצה של אסטרונאוטים נתקעים בחלל לאחר תאונה לא ברורה, האקס-מן נשלחים לראשונה מחוץ לאטמוספרה כדי להחזיר את האסטרונאוטים הביתה.

הפניקס האפלה אמנם מהעביר את הסיפור המוכר טוב יותר בהשוואה ל”המפלט האחרון” ומצליח להימנע משגיאותיו, אך על הדרך עושה שגיאות משלו

למרות זאת, הטיפול בצד האפל של ג׳ין גריי היה יותר טוב ממה שיצא לנו לראות עד כה והיה ניכר שרבות מהדמויות קיבלו פיתוח מעניין ולא צפוי. מה שעובר על ג’ין בסרט מתרחש כשיא ולב של קונפליקטים נוספים שחובקים כמה נושאים. יש כאן רצון להעלות שאלות של סדר מול כוח, של יחסי כוחות בין המינים, של דור חדש מול דור ישן, של התפתחות מול שימור הסדר הקיים, ועל פניו של צעדים שכל אחת מהדמויות המוכרות והמרכזיות לוקחת, שמעידות על שינוי שחל בה.